9match גרפולוגיה

חלק מציבור הסטודנטים ומחפשי העבודה שמע בוודאי על גרפולוגיה, חלקכם צפוי בשלב כלשהו לעבור אבחון גרפולוגי .

להבדיל ממבחנים פסיכוטכנים, פסיכומטריים הבאים לבדוק את בסיסי הידע, ואת היכולות הקוגניטיביות של המועמד קרי זיכרון, שליפה ותפיסה, פה הרבה פעמים בא לידי ביטוי איך אני מיישם (ידע פרוצדוראלי). האבחון הגרפולוגי איננו בודק ידע אלא בודק יכולות תפקודית אינטלקטואליות, סוציאליות חברתיות ואינסטינקטואליות המרכיבים את אישיותו של הכותב.

מה מטרת האבחון ?

אז כפי שנאמר הנבדק אינו נבחן כאן ולא חלים עליו כל אותם חוקים נוקשים של תפוקת ביצוע תחת מסגרת זמן מוקצבת ע"י שעון עצר . מטרת הגרפולוגיה בראש ובראשונה לעמוד על סגולותיו של המועמד בתחומים הבאים :

1. מאפייני אישיות – מוחצן , מופנם (אקסטרוורט , אינטרוברט)
2. טיפוס האישיות הדומיננטי ומידת היענותו לסביבה
3. יחסי אנוש – אמינות בדיווח / אמינות תפקודית
4. עבודה – איכות העבודה / יעילות
5. רמת הכותב / אינטליגנציה רגשית
6. התמודדות – במצבי לחץ / אי וודאות
7. קבלת מרות – יכולות הסתגלות
8. סיכום והתאמה – יכולת לגדול כמנהל /מנהיג כחלק מהארגון

שנים רבות של מחקר התנהגותי ותצפיות על התנהגויות בני אדם בהשוואה לדוגמאות כתב ידיהם ביססו את מדע הגרפולוגיה המוכר היום לגרפולוגים , גורמי חינוך – מורים וסגל אקדמי ופסיכולוגים ככלי בעל תוקף ניבוי גבוה לנבא את מידת הצלחתו של מועמד לתפקיד ספציפי.

נשאלת אם כן, השאלה מאין בא הקשר בין כתב היד ליכולות של הגרפולוגיה לאבחן את הרכיבים 1- 8.

ובכן על פעילות הכתיבה כפעילות גרפו-מוטורית אחראי לא אחר מאשר מוחנו. המרכז שאחראי על הכתיבה במוח פועל באינטראקציה עם תת מערכות אחרות שאחריות על הקואורדינציה והתהליכים הקוגנטיבים המתבצעים במוחנו, ובסופו של התהליך מניבים את הכתיבה. הפועל היוצא מכך הוא שהכתיבה אינה רק אוסף של תופעות גראפיות הבאות לידי ביטוי על פני הדף כי אם אינטגרציה של פעילות פסיכו מוטורית שמביאה לידי ביטוי את החלקים המודעים והלא מודעים באישיותו של הכותב.

לצורך הדוגמא ניקח תופעה גראפית אחת כגון גודל כתב היד , גודל אות אמצעית קטן , גודל אות אמצעית גדול וכדומה ( לצורך האבחון הגרפולוגי נבדקים לעתים כ – 50 ואף יותר תופעות גראפיות ) ובכן מה ניתן להגיד על כך :

ראשית גרפולוג אף פעם לא ינתח על סמך תופעה גראפית אחת אלא על פי מכלול התופעות הגראפיות והשתלבותן במסגרת המערך הכולל של שלושת תמונות הכתב : תנועה , ארגון , צורה .

בדוגמא שלפנינו גודל קטן של אות אמצעית ( ביחס לתופעות אחרות הקיימות בכתב )מעיד על : התעסקות והתעמקות בפרטים הקטנים , ריסון ומשמעת עצמים , דייקנות ( אם אין פגיעה באיכות וצורת הקו – פישוט , שילוד יתר או השמטות ) מעצורים הגדולים מדחפים.

על מבחנים השלכתים בעלי אופי גראפי : ציור עץ , אדם , משפחה

עוד בתקופות קדומות אנחנו מוצאים את הציור כביטוי למשאלות ליבו של האדם – הפירמידות במצרים, בציורי מערות בהם המצייר נותן ביטוי תקשורתי בלתי מילולי למכלול של מאורעות , אירועים , פחדים והישגים בחייו .

הציור , שימש אז ,כפי שהוא משמש היום ,ככלי נהדר לפריקת לחצים וככלי עזר להתמודד מול
בעיות . עדויות לכך אנחנו מוצאים בציורי מערות בהם נראים לרוב ציורים המשקפים את הלוחם מתמודד
מול החיה , מנצח או מובס. אין ספק שהציור היווה מקור חשוב כדי לבטא קונפליקטים אך גם כדי למצוא פיתרונות הולמים בחייו עד כדי שכלול הציור לשפת סימנים בת קיימא בדורנו .

כמעט תמיד נוכל לאמוד השלכות ברבדים הלא מודעים של הכותב בעת ציור כלשהו , לעולם השיקול לא
יהיה בבחינת משקל אומנותי בלבד ( אף על פי שיש לו ערך ) כי אם תפיסת המכלול – גשטאלט לגבי שיפוט הציור. מחקרים שנעשו בנושא ציורי ילדים Abraham המגלה את החבוי בנפש האדם .
Machover פיתחה שיטה לניתוח דמויות אנוש למטרות אבחון ילדים ומבוגרים, המטרה במבחנים אלו גילוי אלמנטים עמוקים ( גנוטיפ )ברובד אישיותו של הכותב אשר אינם באים לידי ביטוי בדרך כלל בהתנהגותו היומיומית הגלויה של הכותב ( פנוטיפ ), והיכולים להסביר אותה ,וכל זאת בפרק זמן קצר ומאמץ מועט הן מבחינת המועמד והן מבחינת המאבחן .

בציור עץ כמו בציור אדם תמיד יבואו לידי ביטוי מאפייניו האישים של הנבחן ולא רצונו. הוכחות לכך מוצאים במבחני מהימנות Test Re Test שבהם המציירים מנסים לתקן עיוותים שהתגלו בשלב האבחון הראשוני ואינם מצליחים לתקנם במבחן השני .

המטרות במבחנים השלכתים לגלות :

1. יכולות האני – האגו = יכולות תפקודיות היום יום והיכולת לתווך בשלושת הרמות אגו – אינטלקט (האני העליון ) , מחשבות , לימודים , שאיפות ואגו – אני יצרי דחפים , מין , כסף
2. זיהוי מנגנוני – הגנה / הדחקה.
3. קונפליקטים של הנבחן ויכולת להתמודד איתם.
4. בציורי משפחה וקבוצה – רכיבי הסתגלות קיומית וכושר מנהיגות.

העקרונות הבולטים להבנת הציור ושיפוטו נשענים על הרכבים הבאים :

א. עיקרון ההבעה – כפורקן חוויתי מוטורי של התנועה בציור , פורקן של מתחים אשר באים לידי ביטוי באופי הקו , מידת הלחץ שלו ומידת התפשטותו , רכיב זה יבוא לידי שימוש בעקרון בעבודה מול מטופלים בעלי קשיים תפקודיים שונים (גראפו-תראפיה )ופחות בגיוס למטרת עבודה , מונע על ידי האני הסתמי – יצרי .

ב. השלכה – פה באים לידי ביטוי מנגנוני ההגנה של הנבחן אשר ובציור יופיעו באמצעות סמלים, שמירה על פרופורציות , מיקום טופוגרפי של הדמות על פני הגיליון או השמטות שונות שיופיעו בו, כמו כן יבואו פה לידי ביטוי מאפיינים הקשורים לדימוי הגוף , לאלו יש הלשכות על תפקודו של הנבחן עם זולתו ויחסיו האישיים המונעים על ידי האגו (SELF ).

ג. רכיב ההסתגלות – היכולת של הכותב להסתגל לסביבה ומקום חדשים על פי עקרון המציאות – יונג עד כמה הנבחן מסגל את עצמו לדרישות המציאות אותה הוא חווה או פוגש ביומיום . פה באים לידי ביטוי הפנמה של נורמות חברתיות וקבוצתיות, אולם אלו על פי רוב מונעים על ידי האני המוסרי העליון ומהווים את הבקרה והשליטה העומדים בניגוד לספונטאניות הציור .

המבחן הגרפולוגי בליווי ניתוח מבחן העץ , אדם מהווים כלי אבחוני מצרפי בעל יכולות רבות להבנת אופיו ותפקודו של המבחן בתחומים רבים ומגוונים והיכולים לקבוע את מידת התאמתו והצלחתו של המועמד בתפקיד המיוחל.

טיפים למתגרפלגים

1. היו אתם עצמכם אין עצה טובה מכך , כל ניסיון לחקות להעתיק או לזכור כתב יד לא שלכם
עלול לגרום להטיה ובסופו של דבר העדפת מועמד אחר על פניכם .

2. אנא מלאו את ההוראות בדייקנות , במידה ויש לקות רפואית או למידה כגון , דיסלקציה ,
דיסגראפיה יש להצהיר עליה מראש כדי להתחשב בנבדק או לשקול אבחון אחר .

3. בדרך תתבקשו לכתוב בכתב האם שלכם – הכוונה לכתב היד שבו הינכם שולטים יותר או
טבעי לכם יותר לכתוב בו .

4. נתבקשתם למלא כתב יד – בדרך כלל זה יהיה דף בגודלA 4 , נייר להדפסה , אנא הקפידו למלא בתפוסה מלאה , משמעות הדברים לא להסתפק בכתיבת מספר שורות ,דבר זה יחשב כהזנחה , זלזול או רשלנות בביצוע אלא לכתוב עד כמה שניתן עמוד שלם , תפוסה מלאה מדי שבה הכותב מסיים לכתוב עד אפס קצהו של הגיליון תשתמע כחריגה מנורמת הכתיבה ותעיד על איכות פרידה או סיום בעיתית , תלותית כמו כן מומלץ בחום להסתפק בעמוד אחד ולא לכתוב מצידו השני .

5. אינכם מתבקשים לכך , אך שימרו על הדף נקי ( לא לקפל ) , ללא הכתמות דיו או לכלוך ,
הימנעו במידת האפשר ממחיקות או תיקונים מיותרים אם יש, רצוי לא לכסות אותם אלא פשוט להעביר קו ולהמשיך האלה , מחיקות וקווי כיסוי יעידו בדרך כלל על רצון להסתיר או להסוות ועל בעיות שונות של אמינות .

6. שוליים – אין פה כללים וחוקים נוקשים מה גם שהדבר איננו נמצא בשליטתכם , יש להקפיד על
שוליים נאותים במסגרת פרופורציות הכתב ותפוסתו על פני הגיליון .

7. כמעט כל רכיב גראפי שיש בו מידה כזאת או אחרת של חוסר סדירות יזכה לתשומת לב ,
(לדוגמא שורות שנכתבות באופן גלי במיוחד ) גודל אותיות משתנה מעל הרמה הממוצעת , הכתיבה אינה מאפשרת תנועה רובוטית והיא אינה מתבקשת בתהליך האבחון אולם לסטיות מהנורמה יש משמעיות ליציבות הכותב בתחומים תפקודים , מצב רוח , יכולת להשלים את המשימה ועוד .

והכי חשוב שיהיה בהצלחה.